על יוצרים על יצירות על אירועים
  www.shoshanavegh.022.co.il
ספרות עברית עכשווית
יום ש', ו’ באב תשע”ז
    דף הבית  |  יצירת קשר  
ענת זגורסקי שפינגרמן כלה קרננית, הוצאת חבר לעט, 2014 כתבה שושנה ויג
15:42 (17/09/14) שושנה ויג

הדמויות הנשיות בספר "כלה קרננית" ענת זגורסקי שפינגרמן כלה קרננית, הוצאת חבר לעט, 2014 כתבה שושנה ויג על העטיפה ספר שירים שיוצא אל אוויר העולם עובר את המסלול המוכר והידוע. הכותב נרגש לחבק את ספרו החדש ומשגר אותו אל חלל האוויר בתקווה שהאוחזים בו יתפעמו ממנו ויגיבו באופן כלשהו לספר. לרוב מקבל הכותב תגובות לקוניות, "קראנו, תודה רבה שמסרת!", "תודה רבה שטרחת לשלוח." מעטים טורחים לכתוב על ספר אמת שצריכה להיאמר ולפעמים לוקח זמן לעכל ספר ואינך כקורא יכול להגיב כלאחר יד. כך קרה אותי בעקבות ספרה של ענת זגורסקי שפרינגמן. העטיפה מצודדת נפש עבודה של המחברת דמות של אישה שצמחו לה קרניים. הכותרת והדמות המקורננת מעוררות תהיות מדוע בחרה הכותבת בדמות של כלה שאמורה להיות דמות תמימה ולהצמיד לה קרניים של בעלי חיים. בציור מבחינים בקווים של יופי מטריף שיש לאישה. הדמות משדרת חושניות, גם דמות מלאכית וגם טבולה בטוהר שעטויה בהינומת כלה, וממנה מציצים קרניים. דמות שיש בה גם טוהר וגם דמוניות, אישה מושכת מפתה המכילה גם רמזים למשהו אפל בלתי טהור. שילוב של ניגודים קוטביים שמונצחים על עטיפת הספר שכריכתו שחורה וממנו מגיחה עם קרניה הכלה המוטבעת בברק של צבעים אדומים. קווים לחושניות מתפרצת וקרניים באפלה. על שירי האהבה ומהו הספר הזה של ענת זגורסקי שפרינגמן? זהו ספר על נשיות מתריסה, ספר על נשיות פצועה ושסועה. הדוברת של הספר "כלה קרננית" הניחה לנו ספר שנמצא בו הופעות נשיות מגוונות. נמצא בספר באורח בולט שיריים אהבה שיש בהם אכזבה. בעמ׳ 15 נפתח מחזור של שישה שירי חוה. בשיר א. מִישֶׁהוּ נִסֵּר אֶת סוֹרְגֵי מְגוּרַי, גֶּרֶם בֵּית חָזֶה גַּבְרִי, חָטַף צֶלַע שִׁחְרֵר אוֹתִי לַחָפְשִׁי בְּטָעוּת קָרָא לִי ״ חָוָּה״ וְנֶעֱלַם. מֵאָז אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַמְּשַׁחְרֵר לִגְמֹל לוֹ. שיר קצר מתוך המחזור שבו אלוזיה לסיפור המקראי של אדם וחוה, שאילת הצלע וההשאלה לסיפור גן העדן לטענת הדוברת מקורם בטעות. היא חשה תחושות אמביוולנטיות על הזיקה לעולם הזה שבו נוצרה האישה. בשיר הזה היא מתריסה על השוביניזם הגברי, שמעניק את השם לאישה. נימת הסיום של השיר מעוררת את השאלה, האם זהו באמת רצונה של הדוברת להודות למשחרר או שהיא נאמרת בנימה אירונית. ניכר שהתחושות מבולבלות. נימת האכזבה ממשיכה בשיר ב. הַגַּן לֹא הָיָה מַשֶּׁהוּ, הַכֹּל בַּהֲרָצָה, הָרֹב טָעוּן תִּקּוּן רַק רָמַת כְלוֹרוֹפִיל גְּבוֹהָה מֵהַיּוֹם. אָדָם לֹא הָיָה מְאַהֵב גָּדוֹל. חֲסַר נִסָּיוֹן לְפָחוֹת טָעַמְתִּי פֵּרוֹת רַבִּים. אַחֲרֵי הַגֵּרוּשׁ דָּבָר אֵינוֹ חָדָשׁ, רַק זִכְרוֹן הַפִּתּוּי מַכִּישׁ.״ זהו שיר התפכחות, הדוברת מתבוננת במערכת היחסים שהייתה לה עם דמות גברית ומן המבט הנוסטלגי הזה היא מכריזה שהיה זה קשר מאכזב, הביטויים המטפוריים שמעוררים את התמונה של סיפור גן העדן מנופצים בשיר הזה. הדוברת נוטלת את הסיפור לבטא מערכת יחסים חסרת סיכוי, וגם מציעה לא להתבונן בעבר באופן רומנטי, אין מה להתגעגע לגן העדן האבוד. ואולי השיר נכתב מתוך ניסיון של הכותבת להילחם בגעגועים אל אדם שפעם היה המאהב, אחר הפרידה לא נותר דבר אלא זיכרון הפיתוי שהוא כואב כמו הכשת נחש. לצד שירי האהבה המבטאים כאב ואכזבה נמצא גם שירים ארוטיים נועזים ויפים. למשל, השיר בעמ' 42. מקום חם באמצע הָיִיתִי כַּלְבָּתוֹ שֶׁל פְּרוֹפֶסוֹר צַמֶּרֶת. לְרֹב הָיִיתִי עַל אַרְבַּע. עִם זָרִים שִׂחַקְתִּי עַל שְׁתַּיִם. צוֹם-דִּבּוּר וְדֹם שְׁתִיקָה, הָיוּ לִי ״בּוֹנְזוֹ״ יוֹמִי. חַיִּים נִפְלָאִים. כָּעֵת יֵשׁ לִי קַרְיֵרָה מְאַלֶּפֶת. בַּלֵּילוֹת, כְּשֶׁעַל מִרְבָּצִי אֲנִי עוֹלָה, אַךְ לַקַּרְצִיוֹת שֶׁמִּתַּחַת לִזְנָבִי יֵשׁ מָקוֹם חָם בָּאֶמְצַע. השיר כתוב בלשון של קריצה והומור עצמי, וגם מבטא התפכחות מעולם שבו היחס לבני אדם הוא כמו היחס לחיות. על שירי האימהות שנעדרת ונוכחת שיריה היפים של המשוררת על נושא האימהות והיעדר מימוש החוויה הנשית הקשורה לגידול ילד משלך. השיר ניובה עמ׳ 26 שמוקדש ליונתן ברקאי מבטא את חמלת האם אֵין לִי יֶלֶד. לֹא שָׁמַרְתִּי עָלָיו, לֹא הֵגַנְתִּי עָלָיו. גַּם לֹא הִרְבַּצְתִּי לוֹ כְּדֵי שֶׁיַּפְסִיק לִבְכּוֹת וְלֹא חִנַּכְתִּי לְמִדּוֹת רְאוּיוֹת. לֹא הִצַּלְתִּי אוֹתוֹ. לֹא אִמַּצְתִּי. לֹא יָלַדְתִּי יֶלֶד, לֹא תִּצְטָרֵךְ לְהוֹדוֹת לִי עַל כָּךְ. בשפה פשוטה וללא מטפורות מקוננת הדוברת על היעדרו של ילד. ולא כמו רחל שקראה לילד בשמו (אורי) לילד של ענת אין שם, הוא יכול להיות כל ילד והיעדרו של השם מעצים את החסך. ההחמצה מועברת בשיר, והסיום כואב, כשהיא פונה אל הילד שאיננו. הכותרת ניובה קושרת את הדמות המיתולוגית לשיר ומעניקה לשיר משמעות אוניברסלית אימהות ששכלו את ילדיהן ולא נהנו מחוויות ההורות. המיתולוגיה מספרת שניובה חטאה בחטא ההיבריס כלפי לטו, אמם של התאומים ארטמיס ואפולו. ניובה טענה כי היא טובה מלטו, מפני שילדה שבעה בנים ושבע בנות, בעוד שלטו ילדה רק זוג תאומים. היא ליגלגה באומרה שבנה של לטו "יפה כמו אשה", ובתה עוסקת במקצוע גברי - ציד. נקמתם של אפולו וארטמיס לא איחרה לבוא: אפולו הרג את כל בניה של ניובה כשהשתתפו במשחקים אתלטיים, וארטמיס הרגה את כל הבנות. על פי גרסה מסוימת, רק כלוריס נותרה בחיים מכל ילדיה של ניובה. אמפיון נשבע לנקום את דם ילדיו, אך אפולו הרג גם אותו. בשיר שלנו ניובה, היא דוברת לא זכתה להוליד ילד ועל כך בהמשך. שיר נוסף על אי- האמהות בשיר לילדי עמ׳ 66 הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת לְגַדֵּל אוֹתְךָ הָלְכוּ וְהִצְטַמְצְמוּ יָכֹלְתִּי לְאַבֵּד אוֹתְךָ בְּמִלְחָמוֹת עוֹלָם גַּם בְּאֵלֶּה שֶׁעוֹד תִּפְרֹצְנָה. יָכֹלְתָּ לְהֵהָרֵג בִּתְאוּנָה קַטְלָנִית, יָכֹלְתָּ לָלֶכֶת מִמֶּנִּי בְּמַחֲלָה מִסְתּוֹרִית. לִהְיוֹת מֻרְעָל בְּמָזוֹן, לְטָבוּעַ בִּרְחִיצַת בֹּקֶר אֲפִלּוּ לָמוּת בַּעֲרִיסָה. - יַלְדִּי סְלַח לִי שֶׁלֹּא יְלַדְתִּיךָ! יכולת של הדוברת לנהל דיאלוג עם הילד הווירטואלי שלה מופיעה גם בשיר הזה, היא מבטאת דאגות וחרדות שעשויות היו להיות חלק משגרת יומה של אם שחווָה הורות, ובהיעדר הילד היא מביעה חרטה על היעדרם של דאגות אלה. דאגות לדאגות שלא זכתה לעורר בתוכה. בסיומו של השיר מבקשת סליחה מן הילד שאיננו ממשי. שיר בעל עוצמה רגשית שצומחת מתוך החסכים האמהיים. ענת זגורסקי שפירנגמן מבטאת במלוא העוצמה את עקרותה, עולמה הריק מחוויות נשיות משמעותיות של אימהות והיא מבטאת זאת בכאב, ללא מטפורות ובשפה פשוטה שנהירה לכל הדיוט. שיר נוסף אימהות עמ׳ 64 בְּעִדָּן קֹדֶם הִטַּלְתִּי בֵּיצָה. לֹא קוּקִיָּה, לֹא בַּת-יַעֲנָה בְּלֵית בְּרֵרָה הִתְחַלְתִּי לִדְגֹּר וְהִמְתַּנְתִּי. אֲנִי אֵם מְסוּרָה שֶׁמַּמְשִׁיכָה לִצְפוֹת, אֲפִלּוּ שֶׁכְּבָר אֵין בִּי עֶקְרוֹנוֹת אֶלָּא גִּנּוּנֵי דְּגִירָה שֶׁהִתְכַּסּוּ אֶבֶן. האימהות של המשוררת היא אימהות של ציפייה אינסופית ארוכה ומתישה. אהבתי את ספרה של ענת, נגעתי בחלק מצומצם מתוך האוצר החשוב שחלקה עמנו. ספר יפה לשנה חדשה. ספר הכתוב בשפה פשוטה, שירה נהירה שירה מזוקקת שנוגעת בקורא ומלווה אותו לאחר סיום הקריאה.

 
 
חדשות
שירים
מאמרים






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | הצטרף לרשימת תפוצה | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS