על יוצרים על יצירות על אירועים
  www.shoshanavegh.022.co.il
ספרות עברית עכשווית
יום ד', כט’ באלול תשע”ז
    דף הבית  |  יצירת קשר  
לכבוד ספרה החדש של שרה אהרונוביץ קרפנוס
18:34 (17/06/15) שושנה ויג

סוגדת לאיבר גם שושנה ויג שרה אהרונוביץ קרפנוס "עוד?" כן ולא רק שירים !!! הוצאה עצמית, יוני 2015 גילוי נאות שרה אהרונוביץ קרפנוס, יוצרת וגם חברה. הופענו יחד במופע המשותף "חשופות" לפני כמה שנים, דרכינו נפגשות בבניין אגודת הסופרים ומחוצה לו. ספרה החדש ״עוד?״ הוא ספר ששרה המשוררת הפיקה בכוחותיה, בחרה, סידרה וחילקה. נעזרה בנקדן ברוך אורן. וכן, זהו נוהג להוציא ספרים בהוצאה עצמית, מוזיל עלויות ואתה מוציא מספר עותקים כדי לומר לקהל הקוראים שלך שהנה נולד לך ספר. זה חוסך לך בהוצאות ואתה אחראי לתוצאה. בספר של שרה אהרונוביץ קרפנוס מוצאים את קווי יצירתה המוקדמים שהכרתי מן הספר שהוציאה בהוצאת ״פיוטית״ ״נשק שפתי וגע״. ספרה של המשוררת הוא ספר בן 131 עמודים מעוטר בצאיורים של שרה שמאיירת בעיפרון. כן, זו המילה צאיורים כפי שמכנה את העבודות האמנית. אי אפשר להתעלם מן הציורים הם קשורים לשירים וכשמתבוננים בהם רואים דמויות וגם איברי גוף. איבר אחד שולט בכל הציורים. זה איבר זכרי שמתנוסס ברבים מן האיורים וגם על כריכת הספר. לספר 7 פרקים וגם נספח. שרה פעילה גם בעמותת ״רפיח״ קבוצה שסיפור עלייתה לארץ הונצח בסרט לאחרונה בזכות פעילותה של שרה. 3.5.10 אִמִּי/ שָׂרָה אֲהַרוֹנוֹבִיץ קַרְפָּנוֹס יָנוּאָר / פֶבְּרוּאָר מְאַיְּמִים הָעֲנָנִים שׁוּב קְרֵבִים מִתְקַדְּרִים פְּעִימוֹת הַלֵּב הָמוּאָצוֹת לִקְרֹעַ צֶלַע חֲפֵצוֹת. זֶה בִּגְלַל אִמָּא, זֶה הַיּוֹם שֶׁלָּהּ וְהַיָּד כְּמְאֵלֵיה נוֹטֶלֶת הָעֵט הַחֲשָׁשׁ לִפְתֹּחַ דֶּלֶת אַמְבַּטְיָה שֶׁמָּא מִישֶׁהוּ שָׂרוּעַ שָׁם, מֵת. לַיְלָה לָבָן שֶׁמִּתְאָרֵךְ, אָפֵל שֶׁאַף פַּעַם לֹא תָּם, לַעֲזָאזֵל טְרַאוּמַת הַנְּטִישָׁה, הַקּוֹלוֹת הַצּוֹרֵךְ בְּקִרְבַת בְּנֵי אֱנוֹשׁ, אוֹרוֹת. וְהִנֵּה שִׁיר נוֹצָר, עוֹד תֵּאוּר מְפַזֵּר הַזָּרוּת, הַכִּעוּר נִזְכֶּרֶת בַּזְּרוֹעוֹת, בְּרַכּוּתָּן כֵּיצַד מְעַטְפוֹת הָיוּ וּבְחוּמָן. הַחֹסֶר שֶׁאֵינוֹ רָפֶה לִי הַצּוֹרֵךְ לְתַעֵד אוֹתָךְ, אֲצִילִית לְסַפֵּר לָעוֹלָם מִי הָיִית בִּשְׁבִילִי וּלְאָן הִגַּעְתִּי וְכֵיצַד שָׂרַדְתִּי. נוֹתֶבֶת וְחוֹדֶרֶת הַבְּדִידוּת יוֹדַעַת שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יַגִּיעַ חִבּוּק וְהַזְּמַן עַצְמָאִי הוּא, חוֹלֵף וַאֲנִי עֲדַיִן לְלֹא אִמָּא וְהַכֹּל זָעֵף. ©כל הזכויות שמורות אחד מפרקי הספר המרגשים הוא הפרק שבו נמצאים שירי משפחה, כמה שירים על דמות האב, ואפשר להבין מן השירים על עולמה של הכותבת שהתייתמה מאמה בגיל צעיר וחיפשה חמימות בדמות האב, אך לא זכתה ממנו לחיבוק או להבעת חיבה לאחר שהתייתמה. באותו פרק שיר לבתה שמבקשת אח קטן ואין לאם אפשרות להעניק לה זאת. ניכר ששרה בתוך המשפחה מחפשת אהבה ומנסה להעניק מתוך מה שנותר בה. אֲנִי אָמַרְתִּי לָהּ / שָֹרָה אֲהָרוֹנוֹבִיץ קָרְפָּנוֹס בִּתִּי הַקְּטַנְטֹנֶת וְהָאַמִּיצָה נִגְּשָׁה אֵלָי וּבִקְשָׁה אִמָּא, אֲנִי רוֹצָה אָח אוֹ אָחוֹת קְטַנָּה. לִבִּי שָׁקַע בְּקִרְבִּי פָּנַי נָפְלוּ בִּטְנִי הִתְכַוְוצָה בְּאוֹתָהּ צְבִיטָה יְדוּעַה. מָה אֶעֱנֶה לָהּ שָׁאַלְתִּי עַצְמִי בְּאֵימָה מְשַׁתֶּקֶת וְאוֹתָהּ תּוּשִׁיָּה מְחַזֶּקֶת שׁוּב אֵלַי בָּאָה. בִּתִּי, וְשַׂמְתִּי יָדִי עַל דְּקִּיקוּת כְּתֵפֶיהָ כְּשֶׁרִנָּה אֲחוֹתִי הַבְּכוֹרָה רָצְתָה אָחוֹת גְּדוֹלָה לֹא הָיְתָה לָהּ. וַאֲנִי, אִמָּא, אֲחוֹתָהּ הַקְּטַנָּה רָצִיתִי אָחוֹת צְעִירָה וְגַם לִי לֹא הָיְתָה. וְאַת בִּתִּי שֶׁלִּי תָּמִיד יִהְיֶה מִישֶׁהוּ שֶׁיִּרְצֶה מַשֶּׁהוּ שֶׁאֵין לוֹ וְיֵשׁ לַהוּא. וְעֵינַיִם חוּמוֹת, חֲכָמוֹת וּמַטְמִיעוֹת הִבִּיטוּ בִּי בְּשֶׁקֶט הַמְּיֻחָד לְבִּתִּי וְסָפְגוּ מִילָתִי וְאִישְׁרוּ הֶסְּבֶּרִי וְאוֹתִי. 4.7.12 © כל הזכויות שמורות רוב שירי הספר עוסקים בליבידו, שירי ארוס ותשוקה. שפתה של הכותבת ארכאית היא משתדלת לכתוב בשפה גבוהה בלשון מקראית, כינויי מושא חבורים רבים. כתיבה בסגנון משנאי או מקראי כדי להעניק תחושה של קדושה לדברים שהיא כותבת. בכתיבתה האירוטית נמצא שהשפה סוגדת לאיבר הזכרי. היא אינה משתמטת מנוכחותו. המשוררת מחפשת התענגות והשירים הם סגידה לעונג, חיפוש אהבה והגשמה. היא לא מסתפקת בדברי אהבה אלא מבקשת מעשי אהבים. סשילוב אברים / שרה אהרונוביץ קרפנו מְצַאוֹ תָּפוּחַ מִתְחַנֵּן בַּעֲוִיתוֹת אִי נִשְׁלָטוֹת אֶצְבָּעוֹ בְּדִבְשָׁהּ הַמְזַלֵּג מְגַשֵּׁשׁ בְּתוֹכָהּ. חוֹפֵן פְּטָמוֹת בָּסְרֶיהָ אַפּוֹ בְּנִיחוֹחָהּ לוֹקֵק חֲלַקְלַקּוּתָהּ מְכַתֶּרֶת נִזְרוֹ. עֵינֶיהָ זְגוּגוֹת תַּאֲוָה מְכַוֶּנֶת גְּדוּשָתוֹ אֶל נִקְבָּתָהּ הַצָּרָה כֹּבֶד מִשְׁקָלָהּ כִּסָּהוּ. אֶבְרוֹ לוֹהֵט בְּפִיהָ מוֹעֶכֶת עֲגוּלָיו שְׁפִיּוּתָהּ אֵי לָהּ גָּעֲשָׁה לִבָּתוֹ. זָבָה וְרוֹטֶטֶת לְשׁוֹנוֹ בָּהּ בָּלַט וְהָעֵצִים עַל רֶקַע צַחוּתָהּ הֶחְדִּיר אֲרִיכוּתוֹ אֲבִיּוֹנָה אַדִּירָה. 25.4.13 ©כל הזכויות שמורות תיאורים חושניים וחושפניים שלפעמים אני תוהה לאן נעלם האירוס בעולם ואצל שרה הוא עדיין קיים במלוא העוז והתשוקה. אם שרה מסוגלת לכתוב על מעשה האהבה והתשוקה הרי ששיריה נועזים מנקודת המבט הפמיניסטית. היא אינה מונעת מעצמה את הרצון להיות נאהבת ונאחזת בגבריות ללא מעצורים. מי שיכול להעניק לה תחושת עונג עילאית הוא בן זוג שיודע להשיב אהבה בכל גווניה. הכריכה של הספר "עוד?" היא כריכה קורצת, היא מכילה ספקטרום של צבעים, על הכריכה מצוירים איברים זכריים בתוך מסגרת של שפתיים. וכן, שרה אינה מתכוונת לעצור באדום. היא מתקדמת אל עבר מטרותיה בכל החושים ובמירב ההנאה. תת מודע / שרה אהרונוביץ קרפנוס הֲתַת הַהַכָּרָה עַצְמָאִית? הֲלִשְׁלֹט בָּהּ יְכוֹלִים? הֲמְסֻגָּלִים? הֲרוֹצִים? תַּת הַמֹּחַ, תַּת הַשֵּׂכֶל תַּת הַמַּחְשָׁבוֹת, תַּת הַמַּאֲוַיִּים תַּת הַחַלָּשִׁים, תַּת הַחֲזָקִים, תַּת הַכֶּשֶׁל תַּת הַתְּמִימִים, מַתַּת הָעַרְמוּמִיִּים. הַאִם מַ/תָּת הִיא? וְהָיָה וְנַחְלִיט לַהֲצִיפֶנָּה הֲתִשְׂרֹד וְתָשׂוּחַ בַּסְּחִי שְׂמָאלִי, יְמָנִי וַחֲצִי מִמֶּנָּה? אוֹ הֲנַנִּיחַ לָהּ לְשַׁמֵּשׁ תֵּרוּץ חָנוּק הֶסְבֵּר אוֹ אַף נִמּוּק מַדּוּעַ זֶה פָּגַע/ה מַ/תָּתֵנוּ בַּאֲהוּבֵינוּ. 16.3.14 ©כל הזכויות שמורות

 
 
חדשות
שירים
מאמרים