על יוצרים על יצירות על אירועים
  www.shoshanavegh.022.co.il
ספרות עברית עכשווית
יום ש', ו’ באב תשע”ז
    דף הבית  |  יצירת קשר  
19:04 (28/04/11) שושנה ויג
שעה: 21:00 - 19:00
מיקום: ספרים-המדיה טק נתניה שדרות בנימין 60

חוט השירה ורקמת הפרוזה כתבה שושנה ויג מי את דליס? הסופרת והמשוררת דליס תתארח במדיה –טק בנתניה ב- 25 במאי, 2011 במסגרת אירוע ספרותי שאני מארגנת. מהיכרותי האישית אני יודעת שהיא אישה חרוצה ורבת פעלים ועל כך בהמשך. היא תופיעה לצד המשוררת טלי וייס והמשורר רענן בן טובים. פניתי לדליס לקחת חלק באירוע בעקבות הופעת ספר סיפורים חדש סיפורים מחנות יד שנייה בהוצאת עקד. המשוררת דליס צברית, ילידת ישראל, 1953, גדלה בעיר תל אביב ומתגוררת כיום בגבעתיים. חברה שנים רבות באגודת הסופרים. היא עיצבה חלק מאופיים של האירועים הנערכים בבית הסופר. מנחה שנים רבות אירועים לספרים חדשים לחברי האגודה תחת הכותרת "גלופה ראשונה". כאישה יוצרת היא חברה גם באקו"ם, וחברה בפא"ן, ארגון יוצרים בינלאומי.ספרה החדש סיפורים מחנות יד שנייה מצטרף לארבעה ספרי שירה: חיבוקים של רוח- הוצאת עקד 1988. תלתלים פרועים- הוצאת עקד 1992. קורעת קו האבן- ירון גולן 1994. פתקאות שהשארתי על רצפה 2003. מלבד כתיבת שירה ופרוזה עוסקת דליס בכתיבת ביקורות לכתבי עת לענייני ספרות- "מאזניים" של אגודת הסופרים, "אפיריון" של ארז ביטון, "פסיפס" של איתמר יעוז קסט, עיתון אינטרנטי של אהוד בן עזר, ובעבר- "דבר" ו- "על המשמר". זאת ועוד: מנחה אירועי ספרות [20 שנה] בבית הסופר, כאמור, "גלופה ראשונה" חשיפה לספרים חדשים. ואם לא די בכך גם מנחה סדנאות כתיבה. כשביקשתי ממנה לציין את עיסוקיה לא שכחה לציין גם מפעלים אלה: מנחה אירועי ספרות- ויצו גבעתיים, מתנ"סים , מועדוני קשישים [רמת אפעל, יהוד, רמת אביב]. מרצה בחוגי בית על ספרים. בנוסף עוסקת בעריכה וכתיבת ספרי זיכרונות עם אנשים מבוגרים.והנה לאחרונה הוסיפה תואר חדש לרזומה שלה, דליס לא רק משוררת אלא גם סופרת ולא סתם ספר אלא ספר סיפורים קצרים. "סיפורים מחנות יד שנייה" הוצאת עקד. משוררת כותבת פרוזה תהיתי כיצד רואה המשוררת את המעבר מכתיבת שירה לכתיבת פרוזה, וקיבלתי ממנה תשובה יפהפייה שאעביר אותה אליכן ככתבה וכלשונה."התרשמות מחוויה, אצל משורר, מועברת דרך קוף מחט. החוט נשזר מסיבים דקיקים שמגלמים בתוכם תמצית סכמאטית של חומרים מורכבים. רבדים אינסופיים של תחושות נדחסים לחוט דק. כתוצר מוגמר מוגשת רקמה אומנותית בטקסטורות רבגוניות, כקישוט הצהרתי מרוכז על פני שטח מצומצם. מעין לוגו נעול במתחם מוגדר.אורך חוט השירה מוגבל, חוט רקמת הפרוזה ארוך, מתפתל, גמיש. יריעת הבד נפתחת אל מילים שתמלאנה אותה. כשבאתי אל הפרוזה מן הפואטיקה, שהרי אני נוגעת בה נגיעה חזקה, שנים רבות, וארבעה ספרים, באתי אל משפטים ארוכים מבקשי חופש. תיאורי התרחשות עלילתית, לצד תיאורי דמויות, בתוספת מרכיבי הרגשה אישיים נמתחים על פני משטחי עבודה גדולים. מיני ואריאציות לשוניות מן הז'אנר החדש לי נתגלו תוך כדי עבודה מעשית. פתאום המנגינה נהייתה איטית, זורמת באדוות רחבות, פותחות ריאות. פתאום הנשימה הקצרה, האסטמטית, שבאה מתוך מובני הפואטיקה, נפתחה לשאיפות ונשיפות במלוא הריאות.חשבתי שיגמר לי ארסנל המילים לפני שאתאר את כל הפנורמה העלילתית, ולא כך קרה. הנה, הראייה התרחבה לאזורים חבויים, ההתבוננות הקיפה פינות נסתרות ונחשפו אזורים סמויים. רוחב הראייה, על פני רוחב יריעת הבד, איפשר שליחת מבט לאזורים אלה. כך יצא שהחוויה והסיפור הועברו כמעט סימולטנית אל הדף. האותנטיות נשקפה באופן בהיר ולא מצונזר, מה שהיה לי מוכר מן הפואטיקה, מחמת יריעת הבד הקצרה, ומה שנראה כאבן נגף להעברה רגשית אותנטית. כבר לא קיצורי דרך, לא סינופסיס של רעיון, לא ראשי פרקים של חוויה. מין נינוחות זורמת ושהייה ממושכת בתוך חוויה." כיצד נולד ספר הפרוזה ואם הקורא שואל מנין שאובה כותרת הספר "סיפורים מחנות יד שנייה" הרי מסבירה דליס גם בספרה וגם כאן ממש כיצד נולד הרעיון לספר."הרעיון לספר נולד מתוך שהייה שלי בחנות יד- שנייה. צפיתי מן הצד בכל מה שהתרחש בחנות. הגעתי לחנות באופן ספונטאני, התיישבתי בכורסה, נסחפתי אל סקרנות ואל כושר הבחנה דקה מצד אחד, ומצד שני אל ראייה ספרותית המחפשת אתגר דרמתי.לחנות יד- שנייה מגיעים אנשים מיוחדים, אנשים עם סיפור אחר, חריג. סיפורים כאלה קלטתי בחנות ועליהם נכתב הספר.בחנות יד- שנייה לכל בגד יש סיפור. כל בגד הוא סיפור על בעליו. כל בגד הוא הנצחה של חוויה,של תקופה, של תרבות, של אמירה חברתית. הדמויות הן אותנטיות, והאירועים אמיתיים בבסיסם. לעיתים שיניתי את סדר ההתרחשות, ולעיתים, משיקולים ספרותיים, מוזגו דמויות , נוספו אפיזודות ודמויות משנה. האנשים שהגיעו לחנות שהו בה לפרק זמן מוגבל. העין והתודעה שלי קלטו את קורות האנשים במסגרת זמן מוגדרת, במסגרת הזמן שהיו בחנות. אני טוויתי תמונה שנשאבה מהמראה שלהם, מההתנהגות, מדברים שאמרו. תמונה זו התגבשה לסיפור. עשרים סיפורים כאלה קובצו בספר זה. עשרים דמויות מרתקות, צבעוניות, מעניינות, יחודיות. בספר נגלה מיקרוקוסמוס מתוך הרכב האוכלוסייה, ואיזה מעגל של סיפורי חיים." ואכן, הספר קולח ומספר הסיפורים על דמויות בתוך בתוך חנות יד שנייה. אני יודעת שיש המון נקודות זיקה ביני לבין דליס. דליס אולי לא יודעת אך מרגע שהתקבלתי לאגודת הסופרים היא מאוד סקרנה אותי כאישה יוצרת, כדמות מאוד פעילה. שאבתי ממנה המון רעיונות למה שאני היום, היא די שיקפה בעבורי את מה שרציתי להיות בתוך חיי האגודה. ברור שלקח לי זמן להשתחרר ולהופיע כמוה, אבל אני מודה שיש באישיותה לסחוף אותי. היא עושה הכל ביעילות ובמהירות. חדת הבחנה ומהירת תפיסה. אישה כלבבי. סודות מקצועיים על קצה המזלג לכן, כאן בריאיון עמה רציתי "לגנוב" כמה סודות מקצועיים מדליס, ושאלתי אותה כיצד היא מאתרת את ספרי השירה הראויים. רבים שולחים אליה ספרים לצורך ביקורות, מחזרים אחריה כדי שתכתוב עליה והיא האמת, כותבת על רבים."אני כותבת ביקורת על ספרים – שירה ופרוזה, כבר כ- 20 שנים. ספר שירה שנחשף בפניי, הוא השתקפות מיידית אצלי. בשל ניסיוני הרב בתחום השירה, אני יכולה מיד לקבל החלטה מתרשמת אם הכתיבה איכותית, מקצועית או כתיבת בוסר וכתיבה מתיפייפת ולא אמינה. למדתי להעדיף את הכתיבה הישירה, וזאת מתוך ההתפתחות העצמית שלי. פעם אהבתי וכתבתי שירה אניגמאטית. אני לא שוללת אותה, אם היא נכתבת בכלים מקצועיים ולא מתוך שטחיות. הבחנתי, גם מתוך הכובע השני שלי, כמנחת אירועי ספרות, שאנשים מתחברים יותר לחוויות פרטיות, לסיפורי משפחה, לאותנטיות של סיפור, של אירוע. הקהל בערבים שלי רוצה סיפור פשוט ושירה עם סיפור מרגש. האנשים פחות מתחברים למונחים ערטילאיים. וגם אני למדתי להעדיף את זה. אבל שיהיה כתוב מתוך ידע נרכש , נלמד. שהרי אני טוענת שכתיבה נלמדת. אפילו שקיים כשרון, צריכים להילמד התובנות הטרמינולוגיות. התבניות העכשוויות, כדי שלא תתקבל שירה ארכאית ושירה שהיא על גבול הדקלום הרדוד." סיפורים מחנות יד שנייה בחשיפה ביקשתי מדליס שתחלוק עמי חוויות אודות חשיפת הספר לציבור הקוראים. מה קרה לספר שנולד לפני כחודשיים בעת חווית המפגש עם הקוראים. ודליס כהרגלה בפתיחות עונה לי:"אני מופיעה וחושפת את הספר באירועי נשים. אני מספרת על התחלת הכתיבה, על הרעיון ועל התפתחות הרעיון עד הביצוע. בכל פעם הערבים מנותבים להיבטים אחרים.יש נשים שמעדיפות סיפורים מרוככים, נעימים, עם סוף טוב. ויש שמתרגזות כשאני קוראת ומספרת על דמות אגרסיבית בסיפור. אני לא יכולה לצפות מראש איזו דמות בסיפור הן תאהבנה.הספר הוא סיפור דמויות. הוא מתאר את הדמות שהופיעה מולי בחנות. אני מתארת בעיקר את הדמות. הרצף העלילתי נמשך בעירבון מוגבל. הדמות מולי בזמן הקצוב ששהתה מולי, ההתרשמות שלי היא מהדמות. העלילה שנרקמת היא שולית. אני נחשפת עם הדמות והיא מוליכה אותי בסיפור ובאופן הכתיבה. אם הדמות אגרסיבית, גם הכתיבה תקיפה וגם הקריאה שלי, אם הדמות נעימה, הכתיבה אמפטית והיחס מפרגן. שמתי לב, שאני הופכת לרב קוטבית בהתאם לדמויות.בינתיים הסיפורים מתקבלים בעניין רב. אנשים אוהבים סיפורים ודרך הסיפורים שלי הם מספרים את הסיפור שלהם. לכל סיפור שלי, יש לקהל סיפור מקביל, זה מעורר את הנשים וזה נהדר.פעם קראתי סיפור על דמות מקללת ואגרסיבית והקהל לא אהד אותה ואמר שאני שופטת אותה ולא אמפטית אליה, באירוע אחר, הקהל לא הרגיש כך וקיבל את הסיפור בהומור ובהתחשבות. מה שבטוח שהדמויות לא מותירות את קהל הנשים אדיש." אכן, זהו דרכו של ספר בעולם, וחובתו של היוצר ללוותו בעולם עד אשר הוא ימצא את מקומו. תגובות הקהל המפרגנות וגם הדוחות מעידות על גיוון הקהל, על התייחסות כלשהי ליצירה. יוצר היוצא לפגוש בקהל, מוכן לקבל תגובות אלה שהן קוטביות. עדיף שיבואו ועדיף שיאהבו וגם אם יש ביקורת היא צריכה להישמע. ספר שיוצא לעולם ועובר את מסע חייו בלא שמעורר עניין הוא ספר שלא עבר תהליך התקבלות. ומי יודע זאת טוב יותר מן המבקרת, דליס. נצפה לראות את דליס מופיעה גם בנתניה, משוחחת באינטנסיביות האופיינית לה על ספרה החדש, על התינוק החדש אותו היא מחבקת בחום רב ובאהבה רבה, וכולנו נשמח לפגוש בקהל שמגיע לאירוע ספרותי מגוון וייחודי.

 
 
חדשות
שירים
מאמרים






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | הצטרף לרשימת תפוצה | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS