על יוצרים על יצירות על אירועים
  www.shoshanavegh.022.co.il
ספרות עברית עכשווית
יום ש', ו’ באב תשע”ז
    דף הבית  |  יצירת קשר  
ריקי להב מסקרת אירוע בנתניה
פורסם: 15:00 (17/02/11) שושנה ויג
חדר האחמ"ים של היכל התרבות בנתניה חגג בשירה עברית מקומית

כתבה ריקי להב

במסגרת חגיגות יום ההולדת ה- 82 לנתניה, חגגו שתי משוררות מקומיות השקת ספרי שירה חדשים (15.2.11).
המשוררת חיה בנצל, ילידת העיר, השיקה את "אלבום הנפש", ספר שירה שני אחרי ה"יושבת בתוכי" שיצא לאור לפני כשנה. המשוררת והסופרת שושנה ויג, השולחת ידה גם בפרוזה וגם בשירה, חגגה ספר שירה שלישי ובסך הכל ראו אור עד כה שישה ספרים מפרי עטה.
האירוע נערך בחדר האחמ"ים של היכל התרבות העירוני, האורחים נכנסו לסלון ספרותי, זכו לכיבוד קל ולשתיה והסבו לערב שירה וספרות. תיכנון הערב והנחייתו, נמסרו בידיו האמונות של שדרן הרדיו קובי אייל, שנעתר להזמנתה של שושנה ויג להנחות אירוע ספרותי, לראשונה בנתניה.
המנחה הינו אוהב שירה ידוע ומקדיש את עיתותיו למען השירה העברית. הוא נוהג לזמן לתחנת השידור "רדיו יזרעאל" משוררים מרחבי הארץ להופיע בתוכניתו"נוף פתוח". זו תוכנית שבועית שניתן לקלוט אותה ברשת האינטרנט באופן קבוע כיוון שהשידורים מאוכסנים בפודקאסט.
האולם הקטן היה מלא מעבר לגדותיו והקהל המקומי התמוגג מהנחייה מרתקת, נינוחה ונעימה. בפיו של קובי הקורא את השירים ברגש רב והטעמה בקולו העמוק והמלטף כאחד, השירים לבשו כסות של קסם מיוחד. האינטרפרטציה המיוחדת שהעניק להם, קסמה לקהל שחש כמהופנט. את כל הערב ליווה הצלם הפאטי עזרא לוי, המתעד אירועים ספרותיים כמעט בכל רחבי הארץ ולאחר מכן מפרסם את צילומיו בעמוד הפייסבוק שלו לטובת כל שוחרי הספרות העברית.
את האירוע פתח המשורר בלפור חקק, יו"ר אגודת הסופרים העבריים, שנרתם תוך פרק זמן קצר ביותר להזמנה להסב עם החוגגות לכבוד הספרים החדשים. המשורר בלפור חקק רואה חשיבות רבה בקיום אירועים ספרותיים ברחבי הארץ, ועל כך נודה שהוא היו"ר המפרגן ביותר שהיה עד כה לאגודת הסופרים העברים. בלפור חקק, שהינו משורר ידוע בזכות עצמו ותושב ירושלים מזה שנים רבות, נוהג להגיע לכל קצות הארץ כדי לכבד בברכתו משוררים חדשים וותיקים כאחד.
קובי אייל הזמין את יו"ר אגודת הסופרים המשורר בלפור חקק לפתוח את האירוע. כדרכו עשה זאת בהומור ובחן רב שתרמו לאווירה הטובה ששררה בקהל.ואלה עיקרי דבריו:
עד כה חשבתי שנתניה היא עיר ארצית, חמרית. והנה מתברר שיש בה רוח... רוח ים...
שושנה וחיה חוברות הערב לאירוע השקה שכמוהו כמשחק ש"ח. אבל זהו ש"ח ספרותי: שושנה חיה: נוטריקון ש"ח.
ואם נמשיך במשחקי נוטריקון:
הקונטרס שלי=770= אורות מאופל
אלבום הנפש=464=הוא כלי מחזיק ברכה
המשוררת שושנה ויג התחילה את דרכה כסופרת, אך נשבתה בקסם השירה וזה לה ספר השירים השלישי. המשוררת חיה בנצל ניסתה לברוח מן השליחות של השירה שנים רבות, כמו יונה הנביא היא חיפשה חוף ים לברוח תרשישה, אך התברר לה שהגיעה לחוף נתניה ואין שם אניות לתרשיש. בלית ברירה היא התחילה לכתוב שירה ולמלא את שליחותה.
שושנה כדרכה מפליגה גם ללא ספינות אל מחוזות המיתוס והדמיון, אל האודיסאה הפרטית שלה שתוביל אותה לאיתקה. בספרה הראשון אף כתבה על כך את השיר שלה אודיסאה.
חיה כדרכה מחפשת אחר האלטר אגו הספרותי שלה. בספרה הקודם היא ראתה בדמות זו דמות היושבת בתוכה, וכך גם נקרא הספר: "היושבת בתוכי". היא עושה הפעם צעד קדימה מן המעגל הפנימי שלה אל המעגל המשפחתי ותוהה אחר ילדותה ואחר משפחתה.
שושנה טעמה בספרה הראשון מתבואת השיגעון ואינה יכולה עוד שלא לשורר. חיה זיהתה כבר את היושבת בתוכה וזו השעה עבורה לשרטט לנו את אלבום הנפש.
לאחר שמיפיתי במשפטים ספורים את הזהות השירית של כל משוררת, נאמר דברים על הספרים:
הספר של שושנה ויג "הקונטרס שלי" בנוי כמחרוזת של פתקים הנקשרים זה לזה, ונותנים בקליפת אגוז את העולם השירי של המשוררת. השימוש במושג פתק, משתלב במדרשים המיסטיים על הפתקים המקודשים שכותב האל ביום הושענא רבה לחרוץ גורלם של בני האדם.
וכך כתוב בספר הזוהר (הזוהר, צ"ו ל"א, ב): "ביומא שביעאה דחג הוא סיומא דדינא דעלמא (סוף הדין של העולם), ופתקים נפקין מבי-מלכא (הפתקים יוצאים מביתו של המלך) וגבורין מתערין ומסתיימין בהאי יומא ( והגבורות מתעוררות ומסתיימות ביום הזה)".
התפיסה במיסטיקה היהודית היא שהפתק מבטא גורל, מבטא מזל. ביום הושענא רבא, יום שביעי של חג הסוכות, כותב האֵל את הפתקים, והפתקים נקראים פתקי המלך. לא במקרה גם בספרה של שושנה יש שער שנקרא פתקי המלך, בצד השערים פתקי תפילה, פתקי מזל, פתקי אהבה ופתקי אימהות. בפתקי תפילה היא מנהלת דו שיח עם האב אלכסנדר ותוהה על קו התפר שבין האמונות השונות והשפות השונות. בפתקי מזל היא מחפשת את המסתורין של המחוזות הרחוקים מחוץ לארץ ישראל:
היא כותבת:
"לרגע קט אני אלת המזל/ רציתי רק לנצח את הגורל הזה/ שמחלק את העולם למנַצחים ומנוצָחים/ מפסידים ומורווחים./ כשנחו קוביות המִשׂחק/ ידעתי שתם המשחק ומתחילים החיים האמיתיים./ ובהם שני לבבות רחוקים מצפים/ רק למבט אחד של אהבה.// עצמתי עיני למצוא אותךָ" (31). מתברר שהאהבה היא ההימור האמיתי של עולמנו ושל חיינו, וזה מכין אותנו לשער הבא: פתקי אהבה. לאחר פתקי האהבה, מגיעים פתקי המלך, והמלך הפעם הוא המלך ברוס מסקוטלנד, שציווה במאה ה-14 לקבור את לבו בירושלים. וכשהיא עומדת מעל לוח המתכת של קופסת הלב הקבור, היא רואה עצמה "שפחת האור".

וכמה מלים על חיה בנצל:
בספרה של חיה ששה שערים: על כנפי הדמיון, הילדות היא סרט, הלוחשת לשירים, האם אי פעם אהבתי, מציאות וחלום והחיים שבטבע. המשוררת חיה בנצל מתעלה מן הארצי, מן החמרי אל הרוחני, אל שירת הכוכבים. וכך היא כותבת בשיר "שירת הכוכבים": "הכוכבים שרים/ ואם ניטיב להאזין/ קולם הוא הקורא/ חרישי וכה עדין/ רק מתי מעט / יוכלו זאת להבין". תפקידה כמשוררת להיות קשובה לקולות הללו.
כמו ביאליק בסיפור ספיח גם חיה בנצל חוזרת אל מראות ילדותה, כדי לגלות את זהותה ואת מקורות השראתה. והגעגועים לעבר הם מזיגה של המתוק והמר גם יחד: "פיסות לובן חפות/ רודפות, רוחפות/ במין של תצרף/ שלרגע לא נח/ כל הזמן מתחלף. / רק להושיט ידיים/ לחטוף ולקטוף / ואולי גם לטעום/ מן הטעם הטוב" (33).
שתי המשוררות חוברות כאן היום לערב אחד, למשחק אחד של שח ספרותי שבו יש לא מלך ומלכה, אלא שתי מלכות. מלכה שחורה ומלכה לבנה, בעצם: מלכה לבנבונת ומלכה שחרחורת....לכן זהו משחק שאין בו שח-מט, אלא משחק שמסתיים בתיקו. שוויון כוחות בין שתי משוררות מלכות שחוברות היום יחד לפרגן זו לזו.
ברכות לשושנה וחיה. אני מאחל לשתיהן הצלחה עם ספרי השירים החדשים ונושא אליהן את ברכת אגודת הסופרים העברים. יישר כוח.!
את הערב ליוותה בחינניות הזמרת אילנה חן ובעלה שמשון שהיה מופקד על מערכת ההגברה. השירים שהושרו בערב השתלבו עם הטקסטים שהוקראו. "בית חלומותיי" , "חלומות של אתמול", "זמר שלוש התשובות" ועוד. שירים שהתאימו לאופיו של הערב ולאופי הכתיבה של שתי המשוררות.
המשוררת חיה בנצל הייתה המשוררת הראשונה שהוזמנה לשוחח לצידו של המנחה קובי אייל.ניכר היה בה שהיא אוהבת את שיריה כחלק מנשמתה, כאילו היו ילדיה. חיה דיברה גם על תקופת הילדות המבורכת כשההורים עדיין לצידך, העתיד כולו משתרע בפניך וכל האופציות פתוחות. בשירה "עננים", הילדה צופה בעננים המתחלפים המשרטטים את הפזלים האפשריים של העתיד. יותר מאוחר מגיעות הבחירות בחיים, הישגים והחמצות, חלומות ותקוות ומתחיל לנקר החשש מפני הזמן ההולך ואוזל. היא מכירה באי היכולת לחמוק מהגורל המגדיר אותנו כבני חלוף. החשש מאי הקיום העתידי משולב בהתמרמרות כלפי הכוח העליון המנהיג את עולמנו באמצעות חוקים שמלוא משמעותם אינה מובנה לבני האנוש.
היא רוצה להושיט יד אל העתיד הרחוק, אל אותו חלק שאינו מיועד עבורה ולאחוז בו בכל כוח. היא חולמת להיות חלק קטן ממנו ולו רק בהשארת חותמת מנפשה למען השושלת המשפחתית שהיא עצמה לא תזכה להכיר.
החותמת שהיא מבקשת להשאיר אמורה להיות בעלת משמעות. היא רוצה להכין אלבום מיוחד מנפשה
שייצג את חלומותיה, רצונותיה, שאיפותיה ואהבותיה. אלבום הנפש, לדעתה, בניגוד לאלבום התצלומים המסורתי והמקובל שאנו טורחים בשקידה על סידורו, הוא בעצם האלבום המשמעותי היחיד שקיים ושתהיה לו אריכות ימים. זו בעצם כעין הישארות הנפש. לא רק הספר הנוכחי, אלבום הנפש, כי אם כל ספר שכבר נכתב או ייכתב נכללים בקטגוריה הזו. לא רק המילה הכתובה מייצגת את כותבה. גם ציוריו של צייר ומשיחות מכחולו, למשל, מייצגים את אישיותו ומהווים חלק מאלבום נפשו.
אפשרות נוספת, עליה חולמת חיה, היא הצמיחה מחדש, כגון העץ העומד בשלכת ומקשיב ללחישת עלעליו המבטיחים שבאביב יחזרו ללבלב על ענפיו ואולי ארמון קסמים הניצב אי שם, מין גן עדן קטן עלי אדמות, שיהווה, ככלות הכל, מקום מפלט עתידי. כל אפשרות העולה על החידלון המוחלט, מהווה עבורה נחמה פורתא .
ובעצם, גם היא חשה שהיא צומחת כעת מחדש. השירים שכתבה בילדותה והדחיקה אל מעמקי המגירה בשנות עבודתה הארוכות, מוצאים כעת את דרכם החוצה ללא מעצור ומפכים כמעיין זך ממנו יוכל לרוות כל צמא.


שושנה ויג סיפרה כיצד הספר נולד בעקבות מפגש מקרי בירושלים בינה לבין כומר במהלך טיול עם חברותיה בעיצומם של ימי חג החנוכה. הכומר, בתלבושתו הנזירית, היה לבנות ממישור החוף, כה שונה וחריג ממה שהן רגילות לראות ביומיום ולכן הייתה גם התרגשותן רבה כאשר התקרב אליהן והחל לשוחח עימן בעברית. זה נשמע בהתחלה מוזר. "היינו מעולם אחר, מרוחקות ממנו, נדמה היה לנו שזהו מפגש מקרי ורק לרגע אחד, אבל ברגע שהכומר דיבר איתנו והצטלמנו איתו נולדה כעין מחוייבות לקשר ממושך יותר. הוא ביקש ליצור קשר באופן שביקש את תמונתו, כמו ביקש להחזיר אליו את דמותו, את צלמו, ואני מיד הזדרזתי לשלוח אליו את התמונה באיי מייל ". הקשר שנוצר הוליך עד מהרה לדיאלוג באשר למשמעות הדת היהודית בחייה של הכותבת. התברר לה שסממני הדת היהודית רחוקים ממנה והן נשאבו מן השיחות בינה לבין הכומר. תוך כדי כך נולדו השירים המספרים על הכומר. באורח כמעט מיידי הוטבעה חותמת בשירתה של שושנה ויג, חותמת שבה היא מבררת את זהותה כיהודיה, דווקא מתוך הדיאלוג עם האב אלכסנדר.
הספר בנוי במבנה של שערי פתקים ופתקים אלה הן הבקשות ותפילות שהיא מבקשת להטמין בכותל המערבי. היא רואה בכומר, עד כמה שזה נשמע מוזר, מתווך שיעביר את הפתקים עם והבקשות, בתחומים השונים, למחוז חפצן. הפנייה אל הכומר, יוצרת אולי את החיבור בין הדת היהודית לנוצרית שעשוי ליצור את המיזוג האולטימטיבי שבו לא תהיה הבחנה בין הדתות ושהמקומות הקדושים יהיו משותפים לכולם. התופעה של חילון הקודש נפוצה בספר. הכותבת מבקשת לברר תוך הכתיבה ותוך הדיאלוג את מהותו של האדם ופחות את זהותו הדתית. היא מבקשת להסיר את הקישוטים המאפיינים איש דת ולנסות לזהות את האדם שבו. השערים כולם עוסקים באהבה, בנדידת האהבה ממקום אחד למקום שני. בשער פתקי המלך כתובים שני שירים. באחד מוצאת שפחת האור את רצפת הלב ובשיר השני הדוברת שבה לאותו מקום ומגלה שהרצפה מכילה רק לוחית והלב אף פעם לא הגיע למחוז חפצו. האם זוהי מטאפורה על נדודיו של הלב?
השיר המרגש ביותר נמצא בתוך הפרק פתקי אמהות. השיר "נתינה" מבטא את הגעגועים של שושנה ויג לאמה שאיננה, בעת קריאת השיר חשו באולם מעין הזדהות ורגש מצד הקהל, וכל אחד נזכר באימו שהייתה או זו שעדיין נמצאת וניתן להתקשר עמה כל העת.
בסיומו של הערב הודתה שושנה ויג למתרגמת אנה שומלו שנכחה בקהל ואשר תירגמה כמה שירים של שושנה ויג לכתב עת ספרותי בסרביה. חיה בנצל הקריאה שיר תודה לקובי אייל שעשה אף הוא דרך ארוכה מעירו חיפה כדי להנחות ערב זה. העומדים על הבמה וגם הקהל, נעו חבוקים ספונטנית לצלילי קולה של הזמרת אילנה חן ששרה והרטיטה את הלב בשירה של נעמי שמר, החגיגה נגמרת.
דומה היה שידי קסם מקרבות את כל הנוכחים זה לזה באחווה מיוחדת.
הערב היה מוצלח במיוחד, האוירה הייתה חמה ולבבית בין המנחה והמשוררות, הקהל היה קשוב ונלהב. כולם דיברו למחרת על האורח המכובד שהגיע לעיר נתניה, יו"ר אגודת הסופרים, המשורר בלפור חקק ועל המנחה המלהיב קובי אייל.
האירוע השאיר טעם של עוד!






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | הצטרף לרשימת תפוצה | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS